עקידת יצחק בפארק הפסלים חלואני
ויקטור ומרגלית חלואני התגוררו בעיר צפת כ 35 שנה, כחברי אגודת קריית האמנים, בנו את ביתם בעיר וניהלו גלריית אמנות מצליחה שמשכה אליה אספני אמנות מכל רחבי העולם. בשנת 2010 כשנחנכה ככר חלואני בעיר צפת, קיבלו הזוג את אות ההוקרה "יקירי העיר צפת" וזכו לשבחים מראש העיר צפת, אילן שוחט על תרומתם לקידום האמנות והתרבות של העיר. פסליו של ויקטור מוצבים בשתי כיכרות ראשיות בעיר, בגנים וברחבת בית יגאל אלון ואין איש בעיר שלא מכיר את יצירותיו.
בשנת 1990 יזם ויקטור בשיתוף עם עמותת האמן חלואני ועירית צפת בראשות זאב פרל את פארק הפסלים של ויקטור חלואני. להקמת השלבים הראשונים של בניית הפארק והצבת הפסלים תרם מר ארווין יאנג ז"ל, שהיה אחד מאספני האמנות הנאמנים של האמן. הפארק נמצא במבואות העיר צפת בדרך שבין ראש פינה לצפת. בפארק הוצבו פסלי גן גדולים; "עקדת יצחק" הבנוי מ 7 פסלים החוברים לסיפור פיסולי, "הסוס הטרויאני", "מרים עם התוף", "משפחה בעידן החלל", "התקווה לשלום" ו"רות ונעמי"
פסל המרגלים
לא כל אמן זוכה לכך שבמהלך חייו יקרא מקום על שמו. ע"ש של ויקטור נקראו שני מקומות שונים בישראל. האחד – פארק הפסלים "ויקטור חלואני" הממוקם במבואות העיר צפת לבאים מאזור ראש פינה והשניה – "ככר חלואני" הנמצאת בכניסה הדרומית של העיר ובה מוצב המונומנט הפיסולי "המרגלים".
בנוסף, בכיכר הצפונית מזרחית של העיר צפת, ממוקם פסלו
"השופר". בתמונות אלו אפשר לראות את תהליך העבודה בסטודיו.
עקדת יצחק בפארק הפסלים חלואני
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי"
עקדת יצחק ריתקה וממשיכה לעניין אמנים ואנשי רוח במהותה ובמשמעותה הפילוסופית, ברעיון האמנותי שהפך לפרויקט פיסולי סביבתי– "עקדת יצחק" פרי ידיו של ויקטור חלואני, הדמויות המקראיות מדומות לעצמים מהחלל החיצון. דמותו של אברהם אבינו, בנויה כחללית אם משייטת באטמוספרה בעוד דמותו של הבן העקוד, יצחק כבולה בשלושה חבלים למראשותיו וממוקמת בקרבתו. בעוד שדמויות הנערים והחמור ממוקמים רחוק יותר כאילו צופים בנעשה אך לא לוקחים חלק בו. האייל הסבוך בשיח – הסנה הבוער, נראה כמו חלק מגופו של אברהם הממוקם גבוה יותר על ההר. כל הדמויות אווירודינמיות ונותנות הרגשה כאילו עוד מעט, יטוסו לחלל. המרחקים המדויקים שהאמן קבע בין שבע הדמויות שמרכיבות את הפסל, תורמים לאווירה המסתורית שאופפת את סיפור העקדה. הדמויות עשויות ברונזה בכיסוי מיוחד של פטינה ירוקה וצבען מתמזג עם צבעי הסלעים הטבעיים של ההר ועם הצמחייה שנשתלה סביבן בפארק.
מכינים את התשתית להצבת הפסלים בפארק
בפארק הפסלים על שם ויקטור חלואני בואך לצפת מכיוון ראש פינה, ניצבים כמה מפסלי החוץ הגדולים של האמן. הפסלים מתמזגים היטב עם הטופוגרפיה ההררית של ההר וחלקם כאילו הפכו לחלק מהנוף הקדום של הרי צפת. הפארק לא הושלם, ושלבי בנייה נוספים צפויים לו בעתיד. את הפארק מנהלת עמותת האמן ויקטור חלואני בשיתוף עם עיריית צפת הממונה על התשתיות.
בתמונות אפשר לראות את השלבים הראשונים בהקמתו של הפארק, את בניית היסודות לבסיסי הפסלים ופילוס השטח. כמו כל מקום ציבורי הפתוח לקהל המטייל באזור, כך גם פארק חלואני מזמין את אורחיו לבוא וליהנות מאיכות האמנות והנוף הנפלא, לצפות בפסלים ולנשום את אוויר ההרים הצלול של העיר צפת.
כיכר חלואני
2010 – צפת, הצבת הפרויקט האמנותי "המרגלים" וקריאת הכיכר בכניסה הדרומית לעיר צפת
ע"ש חלואני. בטקס בו נכחו ראש העיר צפת – אילן שוחט ומכובדי העירייה, משפחת האמן, מכיריו ונציגי התורמים מארה"ב נכחה הכיכר והיצירה המונומנטלית.
ביקור של קירק דאגלס ורעייתו בבית האמן בעין הוד
אחד הדברים המרגשים המרכיבים את שגרת חייו של אמן הוא ללא ספק מפגשים אנושיים, עם אנשים קרובים ורחוקים מוכרים ומוכרים פחות. דוגמאות מחייו של ויקטור חלואני יש ללא סוף, חלק מהן אפילו מתועדות בתמונות:
ויקטור וג'ין הקמן בצילום משותף מתערוכת ארט אקספו ניו יורק, ויקטור ומרגלית חלואני עם קירק דאגלס צילום מביקורו של השחקן בבית האמן בשנת 1967.
התקווה לשלום בפארק הפסלים חלואני
דמות נערה ניצבת איתנה על חוף ים למול רוחות עזות וגלי הים עומדת היא ועל כף ידה נחה לה יונה.
בפסלו עתיר העוצמה " התקווה לשלום" בולטת עדינות הנערה והיונה למול כוחות הטבע החזקים מהן באוויר, בים וביבשה. בעדינותן ונחישותן הן מסמלות את הכמיהה לשלום, כמיהה שאי אפשר להכניע אותה.
בתמונות אפשר לראות את הפסל מוצג בקפריסין מול הים, בפארק הפסלים "ויקטור חלואני" במבואות העיר צפת ובכיכר אזור התעשייה בעיר קצרין שברמת הגולן. פסל זה מופיע בכמה גדלים המתאימים גם לחללים פנימיים.
דוד מנגן בנבל
מוטיב דמותו של המלך דוד חוזר ביצירותיו של האמן בתקופות שונות ומנקודות מבט אחרות. האמן מתייחס לדוד בתקופת נערותו ותחילת דרכו כנגן אנונימי בחצר המלך שאול כשדמותו צנועה וכנועה (דוד מנגן בנבל בעל שבעה מיתרים). הפסל מוצג כיום בכמה מקומות חשובים בעולם ביניהם, אוניברסיטאות אוקלהומה ובוסטון בארה"ב, בבלומפילד במישיגן, בגן הפסלים ימיני בכניסה לכפר האמנים עין הוד ובאוספים פרטיים בעולם. בפסלו האחר של דוד המלך, "דוד עם הנבל" (נבל עם שלושה מיתרים) כבר אפשר לראות את אותותיה של תקופת מלכותו שכן ראשו נישא גאה וגבוה. בפסלו "דוד עם הקלע" הנמצא בכניסה לעיר צפת, מופיעה דמות הלוחם המתגבשת ומנבאת את עתידו המזהיר כמלך ישראל.
פסל הבריאה בגן הפסלים בקריית האמנים צפת
וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם" (בראשית ב כא-כב.
בריאת אדם וחוה כישות אחת בעלת שני גופים או כשני גופים בלתי נפרדים, עוררה השראה באמן לחקור את הסימטריות או האי סימטריות ביחסיהם של אדם וחוה – גבר ואשה ואת הדילמות הנצחיות איתם מתמודדים בני אנוש עד היום הזה כיצורים נפרדים אך שלובים זה בזה.
האמן מוצא ערך חינוכי בגירושם של אדם וחוה ותחילת הולדתן של תחושות הסבל והחרטה האנושיים.
אם משחקת עם בנה' בשדרות ממילא, ירושלים 2015
2015– השתתפות האמן בתערוכת הפסלים ברחבת שדרת ממילא בירושלים, פסלים בתצוגה:"דוד עם הנבל", "אם משחקת עם בנה" ו"יובל, אבי תופס בנבל".
נושאי האימהות והמוזיקה ריתקו את האמן לאורך כל תקופות יצירתו. עם השנים התגבשו קווים מקוריים לו, שהיוו השראה רבה במתאר המיוחד שלהן לאמנים אחרים בישראל ובעולם. הקווים יוצרים דמויות שמכל זווית מספרות סיפור שונה לגמרי אך מהותם העמוקה אינה ניתנת לחיקוי.
בפסלים "יובל, אבי תופס בנבל" ו"דוד מנגן בנבל" חוזרת הדמות המקראית האלגנטית לפרוט על מיתרי הנבל העתיק ובפסל "אם משחקת עם בנה" שמוצג במקומות שונים בעולם, אפשר לחוש את האהבה שבין האם ועוללה כשהוא מביט אליה רכוב מעל בטנה.
רות ונעמי בשדרות ממילא ירושלים
2014 – השתתפות האמן בתערוכת הפסלים ברחבת שדרת ממילא בירושלים, פסלים בתצוגה:
"רות ונעמי", "דוד מנגן בנבל" ו"הנערה עם העופר".
הפסל "רות ונעמי" הבנוי משתי דמויות סימטריות המתמזגות אחת אל תוך השנייה כאילו היו דמות אחת, הוא דוגמא לעניינו הרב של האמן ביחסים אנושיים מורכבים מאז ימי קדם ועד היום. נושאי יחסיי האהבה, הנאמנות והידידות בין רות לנעמי, בין אדם לחוה, בין אימהות וילדיהן, בין אבות ובניהם, עוברים כחוט השני בין יצירותיו של האמן ובלי ספק ממגנטים את הצופים בהן כאילו ראו לרגע את בבואתם בתוך הפסלים.
הנוף הנשקף מגלרית חלואני ארט בעין הוד
בשנת 1974 בנו ויקטור ומרגלית את ביתם בכפר האמנים עין הוד, השניים התקבלו כחברים בכפר וויקטור אף ניהל את בית הספר לאמנות בכפר. בין השנים 1980- 2012 חילקו את מושבם בין קריית האמנים צפת ובין כפר האמנים עין הוד. בשנת 2012 בחרו ויקטור ומרגלית בעין הוד כמקום מושבם הקבוע ושיפצו את ביתם בין שלוש הקומות בו קומת עבודה, קומת מגורים וקומת גלריה. כיום מוצג אוסף גדול של יצירות האמן למכירה בגלריה הממוקמת בבית חלואני. בשנת 2013 הוצב הפסל "דוד מנגן בנבל" בגן הפסלים ע"ש ימיני, בכניסה הראשית לכפר ותכניות לבניית מוזיאון ע"ש ויקטור ומרגלית חלואני הולכות ונרקמות.
בפתיחת התערוכה ובטקס הצבת 'חלום יעקוב' עם בתו של הסנטור יעקוב יעבץ והשחקנית ברוק שילדז
סיפור סולם יעקוב המקראי יכול להתפרש כחיבור בין עולמו הגשמי של האדם לבין זה הרוחני. החיבור שבין מציאות לחלום. במונומנט גדול הממדים שיצר האמן (ובבחירת החומרים :עץ ומתכת) בא לידי ביטוי החיבור בין אלמנטים רוחניים וגשמיים, בין עוצמה וגמישות ובמתח הזה טמון סוד הקסם של המונומנט.
ב 1986 נבחר והוצג פרויקט זה בכניסה הראשית לבניין הכנסים ע"ש הסנאטור יעקוב יעבץ וכמחווה לפועלו הציבורי. הבניין משמש לתערוכות אמנות בינלאומיות – ארט אקספו ניו יורק.
את טקס הפתיחה הנחתה השחקנית ברוק שילדס ונכחו בו, בתו של הסנאטור וראשי המנהלה של תערוכת ארט אקספו ניו יורק.
פסל זה בנוי מ 28 דמויות של מלאכים הפרושים על פני 7 קומות, הבסיס גם הוא מורכב מ 7 שכבות של עץ המדמה עין שבמרכזה אישון, האישון בנוי מאבן שהגיעה מאזור בית אל. גובה הפסל כ 10 מטר ורוחבו 7 מטר.
'דוד מנגן בנבל' באוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון
בשנת 1995 בוסטון, ארה"ב – הוצב הפסל "דוד מנגן בנבל" בפארק ע"ש סטנלי וברברה יאנג באוניברסיטת נורת'איסטרן. Boston Northeastern University
פסל זה נרכש ע"י אוצרי אמנות ברחבי העולם וכיום מוצג גם באוניברסיטת אוקלהומה במרכז לאומניות הבמה, באוספים פרטיים במזרח הרחוק ובגן מרכז התרבות היהודי בבלומפילד משיגן. בשנת 2014 הוצג בתערוכה בשדרות ממילא ונרכש על ידי אספן אמנות בסינגפור. כיום אפשר לראות את הפסל "דוד מנגן בנבל" בגן הפסלים "ימיני" בעין הוד ובחצר גלריית האמן בעין הוד.
בסיס הפסל הינו יצירה בפני עצמה, הוא עשוי ברונזה ועליו תבליט של שבעת השערים בחומות ירושלים המקבילים לשבעת המיתרים בכלי הנגינה שלו. המספרים שבע ושלוש חוזרים כמוטיב ביצירותיו של ויקטור חלואני כמספרי מזל משמעותיים ביהדות.
'דוד מנגן בנבל' במרכז סירטין באוניברסיטת אוקלהומה
"בֵּן לְיְִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִיבֹּור חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבֹון דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמֹּו" שמואל א' ט"ז
בשנת 1997 נרכשה היצירה "דוד מנגן בנבל" והוצבה בכניסה למרכז האמנויות ע"ש באד סירטין Bud Seretean באוניברסיטת אוקלהומה, ארה"ב. באד סירטין היה אחד מאספני האמנות הנאמנים של ויקטור חלואני וידיד משפחתו. היה ידוע באהבתו לאמנות ובתרומותיו למוסדות תרבותיים בארה"ב ובישראל.
היצירה מתארת את דוד המלך בתקופה בה היה עוד נער צעיר, רועה צאן הכורע על ברכיו ומנגן בכלי נגינה דמוי נבל. אצבעותיו פורטות בכלי וראשו נוטה מטה בצניעות, בעוד שבגרסה המאוחרת יותר שיצר האמן בנושא "דוד והנבל", ראשו ומחשבותיו נישאים למעלה, כאילו כבר עתידו כמלך מובטח לו וכך גם קומתו הזקופה והגאה.
הכנות לפסל השופר המוצב בכיכר שחרור צפת
אין דבר שלם יותר מאשר תהליך היצירה עצמו המתחיל בהבזק של רעיון המגיח בהפתעה כנגיעת קסם אלוהית וממשיך להירקם עד שנהפך להיות לפסל. לעיתים נבנה משלד ברזל ועליו רשתות כבסיס למודל העשוי מגבס – שלב קריטי שיכול להמשך שבועות עד חודשים, באותם ימים
הכנות לפסל השופר המוצב בכיכר שחרור צפת ארוכים, מבלה האמן במעין התבודדות בסטודיו ומתחבט בחישובי ממדים ופרופורציות נכונות, בוחן את הפסל מכל זווית אפשרית עד שהפסל מקבל חיים וכאילו נכנסת בו נשמה משלו. אין להסתיר שויקטור חלואני קשור מאד לכל המודלים שלו כאילו היו ילדיו. לא פעם הפרידה מהמודל בדרכו ליציקת ברונזה כרוכה בדאגה ובתחושת געגוע. בבית היציקה מבצע צוות עובדים מיומן ביותר את שלבי היציקה וגם בתקופה זאת, עוקב האמן מקרוב אחרי התהליך עד שהיצירה חוזרת אליו בצורה גולמית הדורשת ליטוש, ריתוך, וצביעה. אינספור שעות עבודה יכולות לעבור עד שנולדת היצירה והפסל מושלם, את השלבים הללו מבצע יובל חלואני בנו של האמן ואמן בזכות עצמו.
'אימהות' – מטרניטי כיום בבית החולים העירוני של העיר ווילהלמשאפן בגרמניה
ויקטור חלואני החל לפסל בשנות ה 50 ופסליו הראשונים הוצגו בגלריית האומנות בקיסריה, בבית האומנים אלחריזי בתל אביב, בגן האם בחיפה ובספרייה המרכזית של העיר חדרה. במו כן תכנן ויקטור ויצר את אתר ההנצחה לזכר השואה בחיבת ציון ואת האנדרטה לזכר הנופלים בבי"ס תיכון חדרה. ויקטור התנסה בסגנונות פיסול שונים וסלל את דרכו האמנותית האישית דרך התנסויות בחומרים בלתי קונבנציונליים, כמו פרספקס ( זכוכית אקרילית) חומרים פולימרים מוקצפים, שילובים של מתכות עם עץ וגבס, בסוף שנות ה 70 החל לצקת בברונזה ובעבודת צוות עם בנו יובל הפכו להיות מטובי המומחים בהפקת פסלי ברונזה בישראל.
1973– קיסריה, הפסל "שתי דמויות" הוצג בגלריה לאמנות.
1972 – קיסריה, הפסל "אדם וחוה" הוצג בגלריה לאמנות.
1970 – לונדון, אנגליה, בסיום לימודיו הוצג פסלו "יונת השלום" בתערוכה של המרסמית' קולג' אוף ארט אנד בילדינג
1961 – פריז , ביאנלה לאמנות של אמנים צעירים, הפסל "הצבי" נבחר לייצג את אמני ישראל בתערוכה.
1959 – חיפה, הפסל "אימהות" נבחר לתערוכה "פסל וגן" שחיברה יחדיו את מיטב אמני ישראל בשנות ה 50, הפסל נמכר והוצב בגרמניה בעיר וילהלמשאפן, בלובי בית החולים העירוני.
1958 – תל אביב, בית האמנים אלחריזי, הוצג הפסל "פלמינגו" עשוי גבס ומתכת. הפסל יצוק בברונזה ומוצג כיום בתערוכת האמן בעין הוד.
ויקטור בביקור אנדרטת 'יד ושם' שיצר בחיבת ציון לאחר 50 שנה
1962 – חיבת ציון, הוצבה האנדרטה "יד ושם" לזכר הנספים בשואה. האנדרטה פרי יצירתו של האמן מומנה על ידי ניצולי שואה להנצחת זכר יקיריהם. לצערם של הניצולים הכספים שאספו לא הספיקו על מנת להשלים את הפרויקט וויקטור חלואני התנדב לתרום מכספיו כדי שאנדרטה זאת תושלם. מיקומה של האנדרטה במרכז היישוב הוא יוצא דופן בקרב ההתיישבות העובדת שבדרך כלל ממקמת אתרי הנצחה רק בבתי קברות. חברי המושב מטפחים את הגן סביב היצירה ושומרים עליה. זהו פסלו הסביבתי הראשון של האמן.
מרכבות האש ברחבת בית יגאל אלון
"וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמָיִם"ספר מלכים ב',פרק ב', 'י"א
1999– צפת, רחבת בית יגאל אלון, הקמתו והצבתו של הפרויקט הפיסולי "רכב אש" המתאר את עלייתו של הנביא אליהו בסערה לשמיים. רכב האש פרי יצירתו של האמן המתנשא לגובה של 14 מטר, מדומה לחללית שבתחתיתה יצוקים שלושה צינורות ברזל היורקים אש ומזניקים אותה לחלל. דמות הנביא נמצאת במרכז הפסל ומסביבה שלוש קומות של סוסי אש המדומים לטורבינות. "רכב אש" הנו פרויקט אשר זכה בפרס משרד השיכון והבינוי והוא מוצב ברחבת בית התרבות ע"ש יגאל אלון בעיר צפת.
מרכבות האש ביום ובלילה
'הסוס הטרויאני חוזר' בפארק הפסלים ויקטור חלואני בצפת
לפי הסיפור המיתולוגי הסוס הטרויאני שימש כתכסיס לוחמה שבו השתמשו היוונים ובראשם אודיסאוס כדי לכבוש את העיר טרויה המבוצרת בחומות. ויקטור חלואני עיבד את הרעיון של הסיפור המיתולוגי וקרא לו – "הסוס הטרויאני חוזר" ומשמע, העולם המודרני אמנם מתקדם אך במקביל גם הולך והורס את עצמו, שרוי במלחמות שהופכות מתוחכמות והרסניות יותר. האדם ממציא חידושים בתחום המדע אך לא ממגר את הרוע וההרס מתוכו. הפסל מוצג ב"פארק הפסלים ויקטור חלואני" במבואות צפת, גוף הסוס בנוי משני חלקים שנראים מרחוק כפטריות עשן העולות מפיצוץ אטומי, מתוך זנבו ורעמתו של הסוס יוצאים חוטי ברזל המסמלים את הגשם החומצי רדיו אקטיבי ומתוך בטנו נפלט לוחם. הפסל הוצג בעבר בתערוכת הפסלים ארט אקספו ניו יורק.