זרעי האמנות - סיפור חיים.

מן הילד הזה, החולם אל מול הנילוס.


אין ספק, ויקטור חלואני זכה בילדות קסומה: משפחה יהודית, חמה ואוהבת. אב שופט, ואם שהיא נצר לבית רבנים, אישה שהטיבה לספר סיפורים והפכה את גיבורי התנ"ך לחבריו הטובים של בנה הפעוט. כפר קטן השוכן למרגלות הפירמידות העתיקות של גיזה, טיולי אופניים לאתרי עתיקות מעוררי השראה, טיולי בית ספר אל עמק המלכים על גדות הנילוס ואומנות מצרית עתיקה שהביטה בילד החולם מכל פינה ופינה. ומשניתנה לנו הזכות להביט לאחור, ברור כי חלום חייו של ויקטור, להיות לאמן, החל את דרכו ממש שם – בילד ההוא, שחלם אל מול הנילוס.

ויקטור חלואני נולד בשנת 1930 לבלה ויצחק ז"ל, ספוג באווירת ילדותו הקסומה מצא עצמו הנער ויקטור מבלה ימים ושעות במוזיאון קהיר לאומנות מצריים העתיקה, מביט נפעם במוצגים ורושם אותם בקדחתנות ובהתלהבות, רישומיו מלאי ההשראה לכדו את עיניהם של מוריו ובעידודם נרשם ויקטור לתחרות ארצית בה זכה במקום הראשון ומתוך כך זכה גם במלגת לימודים מלאה בפקולטה לאומנות בזאמלק ובאוניברסיטת קהיר. מלא תקוות וחלומות החל ויקטור את לימודיו, אך אלה נקטעו לאחר שנת לימודים אחת בלבד. מלחמת השחרור של ישראל החלה ובעקבותיה התחילו הפרעות והצורך הבהול של יהודי מצריים להגר לצרפת ומשם לישראל. לא פשוטה היא הנחיתה בארץ חדשה, ועל אחת כמה וכמה בארץ שזה עתה רק נוסדה והיא נלחמת בכל רגע על זכות קיומה. שנותיו הראשונות של ויקטור בישראל היו שנים של הישרדות קיומית, אך יחד עם זאת שנים של עשייה והתקדמות. בשנת 1950 ובמסגרת שירותו הצבאי, פגש ויקטור את מרגלית, האישה שלצדו, אם ילדיו והדמות הנוכחת ביותר בכל קריירת העשייה והיצירה שלו, בעידודה ובתמיכתה של מרגלית, לא רק שהקים משפחה והפך לאב לשני בנים ובת, אלא גם הגשים את חלומו וזכה בקריירה ארוכה, גדושה ומעוררת השראה – כאדם, כאמן וכמורה. כיום ובגיל הגבורות ממשיך ויקטור בעשייה יומיומית: יוצר, מתכנן, מציג וכמו תמיד – פתוח, סקרן, לומד ומתעדכן.