בלוג של אב וילדיו

 איך בלוג זה נולד?

משהתקרב יום הולדתו ה – 85 של אבינו זכינו אנו ילדיו, לאפשרות יוצאת הדופן להביט לאחור אל סיפור חייו של אבינו ואל נתיב דרכו האמנותית ומתוך כך לנסות ולענות על שאלות שרק כעת כבני אדם בוגרים, הבנו כי נותרו כחידה בעיננו.

שלושתנו גדלנו מוקפים באמנותו, מתרוצצים ומשחקים סביב פסליו, מציצים מעבר לכתפו ברישומים וסקיצות ומקבלים כבדרך אגב גם חיוך אוהב, נשיקה על הלחי ושיעור קצר באמנות. עם היד על הלב בהחלט ניתן יהיה לומר שגדלנו אל תוך אמנותו כמובן מאליו, אך מעולם לא ידענו כיצד מצליח אבינו להביא אל העולם יצירות כל כך מדויקות, שונות, נצחיות ובעיקר נאמנות לקו האמנותי והייחודי שמאפיין רק אותו. כל שיכולנו לראות הוא אמן מעשי ורוחני כאחד, אמן היוצר מעומקו נשמתו, מחובר למקורות העבר, ההווה והעתיד.

כילדים חווינו אב המסור למשפחתו, נע בעיקר סביב צירי האמנות והמשפחה ובמידה רבה מבודד עצמו בכוונה תחילה מקהילת האמנות ועולמות האמנות, כמו בקש לשמור את עצמו לעצמו ומתוך כך לצמצם למינימום השפעות חיצוניות על מקורות אמנותו. אין ספק שכעת, משאנו צופים בהצלחתו הבינלאומית של אבינו, במאות מתלמידיו שבכל פעם מפתיעים אותנו בתובנות חדשות על אבינו, ומתוך שאנו רואים עד כמה מצליחה אמנותו לגעת בליבותיהם של אנשים צעירים ולגשר על פערי הדורות עולה סקרנותנו עוד יותר.

ומתוך כך נולד הרצון והצורך בבלוג הזה – בלוג שמין הסתם יהיה גם הוא מעין סגירת מעגל רב דורית, כזו המביאה את תובנות האמן בין ה – 85 אל קדמת הטכנולוגיה והתקשורת האינטרנטית באמצעות ילדיו (… ומי יודע,  אולי אפילו נכדיו).

אנחנו תקווה שהמסע הכתוב הזה יימשך שנים רבות וטובות ויהווה עבורכם הקוראים, האמנים וחובבי האמנות – מאגר של ידע, השראה ועניין.

נשמח תמיד לכל הארה והערה.

לחיי החומר והרוח.

יובל, גיורא ורותי חלואני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *